#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח. 1 מנין שת&quot;ח פטורים מכרגא, מהתורה מהנביאים ומהכתובים?	"תורה - &quot;אף חובב עמים כל קדושיו בידיך&quot; אפ' בשעה שאתה מחבב את העמים קדושיו יהיו בידיך.<p dir=""rtl"">נביאים - &quot;גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך שרים&quot; אי תנו כולהו, עתה אקבצם, ואם מעט מהם, יחלו ממשא מלך שרים. </p><p dir=""rtl"">כתובים - &quot;מנדה בלו והלך לא שליט למרמא עליהם&quot; </p>"	בבא בתרא ח.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח. 2 האם אפשר לכפות את היתומים להשתתף בחפירת בור חדש לעיר ומדוע?	בסתמא לא כופים, שאם לא ימצאו מים אינם בני מחילה, אבל אם במקרה שלא ימצאו מים יחזירו להם את הכסף, מותר.	בבא בתרא ח.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח. 3 מדוע רבי לא רצה לתת אוכל בשעת בצורת לעמי הארץ [ומדוע בסוף נתן]?	"רבי סבר שאין פורענות באה לעולם אלא בשביל עמי הארץ.<p dir=""rtl"">בתחילה רבי פתח את האוצרות ולא נתן לעמי הארץ עד שנכנס יונתן בן עמרם לא רצה להשתמש בכבוד תורה וא""ל פרנסני ככלב וכעורב, אמר יכנסו הכל (כדי שגם מי שלא רוצה להשתמש בכבוד תורה יקבל).</p>"	בבא בתרא ח.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח. 3 ת&quot;ח ויתומים האם צריכים להשתתף בהוצאות גדר ביטחון, חפירת בורות וכד'?	"לגדר ביטחון - מיתומים גובים, אבל לא מת&quot;ח שאינם צריכים שמירה.<p dir=""rtl"">חפירת בורות - לגבות כסף אפ' מת&quot;ח, אבל לחפור בפעול לא, דאין דרכם של ת&quot;ח לצאת באיכלוזי. [חפירת בור חדש מיתמי מותר רק אם מחזיר להם את הכסף במקרה ולא ימצאו מים].</p>"	בבא בתרא ח.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח. 4 כמה יהיה בעיר ויהיה מאנשי העיר ומיושבי העיר, ולענין מה (פסי העיר, מודר הנאה, עיר הנידחת, תמחוי, קופה, כסות וקבורה)?	"אנשי העיר - י&quot;ב חודש וחייב להשתתף בפסי העיר וכן המודר הנאה מאנשי העיר אסור בו. יושבי העיר - לאחר ל' יום, ונהרג בחרב עם אנשי עיר הנדחת והמודר מיושבי העיר אסור בו.<p dir=""rtl"">לתמחוי - ל' יום, לקופה - ג' חודשים, לכסות - ששה חודשים, לקבורה - תשעה חודשים.</p>"	בבא בתרא ח.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ח. 5 מה הכלל מה גובים מיתומים? <p dir=""rtl"">ובאיזה אופן ניתן לקחת מהם כסף בשביל צדקה?</p>"	"כל דבר שיש להם הנאה ממנו נוטלים אבל אם אין להם הנאה ממנו אין נוטלים ואפ' לפדיון שבוים.<p dir=""rtl"">רבה נטל צדקה מהיתומים כדי להחשיבם.</p>"	בבא בתרא ח.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח. 6 'איפרא הורמיז אימיה דשבור מלכא שדרה ארנקא דדינרי לקמיה דרב יוסף אמרה ליהוי למצוה רבה' מאי מצוה רבה ומנין ומדוע?	"אמר אביי מדתניא אין פוסקים צדקה לעניים (על היתומים) אפ' לפדיון שבויים ש&quot;מ שזו המצוה הגדולה שבנתינת ממון.<p dir=""rtl"">הטעם משום דכתיב &quot;והיה כי יאמרו אליך אנה נצא ואמרת אליהם כה אמר ה' אשר למות למות ואשר לחרב לחרב ואשר לרעב לרעב ואשר לשבי לשבי&quot; וכל המאוחר בפסוק קשה מחברו אב&quot;א מסברא אב&quot;א מקרא.</p>"	בבא בתרא ח.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח: 1 קופה של צדקה, תמחוי, בכמה נגבים ובכמה מתחלקים ומדוע?	"קופה של צדקה - נגבית בשנים מפני שכופים על הצדקה אם הוא אמיד [אבל בלא אמיד עליו נאמר ופקדתי על כל לוחציו] ואין עושין שררה על הציבור בפחות משנים שנאמר &quot;והם יקחו את הזהב&quot;, אבל אין הטעם משום נאמנות ולכן אפ' שני אחים כשרים. מתחלקת בשלושה כדיני ממונות.<p dir=""rtl"">תמחוי - נגבה ומתחלק בג', שגבויה וחלוקה שווים.</p>"	בבא בתרא ח:		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח: 2 מה החילוקים שיש בין קופה לתמחוי (3)?	"קופה נגבית בשנים, ותמחוי בג' מפני שגבויה וחלוקה שוים.<p dir=""rtl"">תמחוי בכל יום, קופה מערב שבת לערב שבת. </p><p dir=""rtl"">תמחוי לעניי עולם, קופה לעניי העיר.</p>"	בבא בתרא ח:		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח: 3 האם רשאים בני העיר או הגבאי לשנות את מעות הצדקה לתמחוי וכד' או מאנשי עיר אחת לשניה?	"רשאים בני העיר לעשות קופה תמחוי ותמחוי קופה ולשנותה לכל מה שירצו.<p dir=""rtl"">סתם גבאי אינו יכול לשנות מעיר אחת לעיר אחרת, אבל אם מתנה בשעת הנתינה שפיר דמי, רב אשי אמר שהוא אינו צריך להתנות שמי שמביא לו, זה על דעתו.</p>"	בבא בתרא ח:		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח: 4 האם רשאים בני העיר להתנות על המידות וכד'?	שנינו בברייתא ורשאין בני העיר להתנות על המדות ועל השערים ועל שכר פועלים ולהסיע על קיצתן, וה&quot;מ בדליכא אדם חשוב אבל אם יש אדם חשוב לאו כל כמינייהו דמתנו.	בבא בתרא ח:		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח: 5 אלו הלכות נאמרו בסוגייתנו לגבאי צדקה מפני החשד (לפרוש, שוק, אין עניים, מונין)?	"אינם רשאין לפרוש זה מזה, אבל פורש זה לשער וזה לחנות. <p dir=""rtl"">מצא מעות בשוק, או שחברו החזיר לו מעות בשוק, לא יתנם בתוך כיסו אלא נותנן לתוך ארנקי של צדקה ולכשיבא לביתו יטלם.</p><p dir=""rtl"">אין לגבאי צדקה עניים לחלק, פורטים לאחרים ולא לעצמם, וכן גבאי תמחוי כשאין עניים, מוכרים לאחרים ולא לעצמם.</p><p dir=""rtl"">מעות של צדקה אין מונים אותם שנים שנים אלא אחת אחת.</p>"	בבא בתרא ח:		א'
